חדש: בימים אלה ראה אור "השטכלין"
ספרו האחרון של תיאודור פונטנה
הוצאת אפרוח
תרגומים מן הספרות הגרמנית
התרגום הבא שלנו יהיה "השטכלין", ספרו האחרון של תאודור פונטנה. זהו רומן פוליטי (במידה) המספר על אב מבוגר ובנו, על טירה עתיקה השוכנת ליד אגם שטכלין שבחבל המארק-ברנדנבורג, מצפון לברלין, ועל תקופה של שינויים ערב מפנה המאות.
את התרגום ילוו איוריה של הציירת לרה ברשטיין וזאת במתכונת שונה מעט מן המקובל - איוריה של לרה מתייחסים ליצירות אמנות שונות המוזכרות בספר, לעתים מאוד בקצרה או ברמז ולעתים בהרחבה. את חלקן אנו מכירים היום (אם כי מרביתן נשכחו למדי), בעוד שאחרות אבדו עם השנים (או שפונטנה המציא אותן). לרה לקחה על עצמה להציג את היצירות הללו, בדרכה שלה.
שטכלין
"דרקון בנקרת צורים" מאת ארנולד בוקלין
"...ובכן, ראה נא, דוקטור, בתמונה הופיעה ויה מאלה זו ונהר קטן למטה ומעל הנהר קשת של גשר ושיירה של אנשים – יכול להיות שהם היו אבירים –בדיוק עברה בדרך. וכולם רצו לחצות את הגשר."
"מעניין מאוד."
"וכעת, מה קורה שם לדעתך? ממש מימין לקשת של הגשר נפער הצוק בבת אחת, בערך כמו שזעיר-בורגני מן המניין פותח את התריסים בבוקר כדי לבדוק מה מזג האוויר. אבל שמע נא, שפונהולץ, זה שהציץ במקרה החוצה שם בגשר לא היה איזה בורגני אלא נחש עקלתון אמיתי או בן מינו מהתקופה הקרויה 'עידן הדינוזאורים', כלומר, כל כך מזמן שאפילו האצולה הכי עתיקה (והשטכלינים בכלל זה) היא כלום לעומתו, ובדיוק כשהשיירה המתקדמת מבקשת לעבור את הנהר, החיה הזו קרבה בלוע פעור לעבר האנשים והגשר, ואני יכול רק לומר לך, שפונהולץ, כשראיתי זאת נעתקה נשימתי, כי הרגשתי בבירור, שעוד רגע אחד הוא נותן ביס וכל החבורה הלכה."
תמונה לא מוכרת מאת פרנץ סקרבינה
"...את מכירה את סקרבינה?"
"ברור," אמרה מלוזינה. "אני מכירה אותו מצוין. אבל רק מהתערוכה האחרונה. וחוץ מפנסי הגז בערפל, עולה בדעתי בקשר אליו בעיקר תמונה קטנה: מסדרון ארוך של מלון, דלת אחר דלת, ולפני אחת מהדלתות הרבות, זוג מגפונים של גברת. מקסים. אבל העיקר היה בכל זאת התאורה. מאיפשהו נופל אור ומזהיב את המכלול כולו, את המבואה ואת המגפונים."
